מבוא
1. הנתבעת מס' 1 (להלן: "דנאל") היא חברת כוח אדם, אשר העסיקה את התובע במפעל לעיבוד מתכות שבבעלות ובניהול הנתבעת מס' 3 (להלן: "המלט"). ביום 20/3/09, במהלך עבודתו במפעל של המלט, עסק התובע בניקוי מכונת חריטה. תוך כדי ביצוע פעולת הניקיון, מכסה המסננת של המכונה התפרק ונפל. כתוצאה מכך נשאבה ידו של התובע לתוך המכונה ואצבעותיו נפגעו מהלהבים הנעים והחדים של המכונה.
2. בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה, הגיש התובע את תביעתו דנן נגד המעסיקה הפורמאלית שלו (חברת דנאל) ונגד המבטחת שלה בביטוח חבות מעבידים, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") וכן נגד המלט, המעסיקה בפועל ונגד כלל חברה לביטוח בע"מ, בהיותה המבטחת של המלט בביטוח אחריות כלפי צד שלישי, או בביטוח חבות מעבידים. בשאלה איזה פוליסה חלה במקרה דנן, פוליסת חבות מעבידים או פוליסת אחריות כלפי צד שלישי, קיימת מחלוקת בין מגדל לכלל ולסוגיה זו אדרש בהמשך.
3. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 2/9/12 הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה יקבל התובע "סכום של 331,000 ש"ח כשסכום זה כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וזאת לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל תביעותיו נגד הנתבעות בקשר לתאונה נשוא התביעה, לרבות מיטיבים ולמעט תביעת המל"ל". באשר למערכת היחסים בין הנתבעות בינן לבין עצמן, הודיעו הצדדים, כי הגיעו לידי הסכמה ולפיה האחריות הנזיקית תתחלק בין דנאל והמלט באופן שדנאל תשא ב-20% מהאחריות ואילו המלט תישא ב-80%. המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים היא בסוגיית הכיסוי הביטוחי וכפלי הביטוח, ובסוגיה זו ביקשו הצדדים להגיש סיכומים בכתב ללא שמיעת ראיות ובית המשפט יתן פסק דין על סמך הסיכומים ומסמכים בכתב.
4. בהחלטה שניתנה באותו מעמד קבעתי, כי "על אף הצעתה המפתה של עו"ד בן שמעון, לא ניתן להכריע במחלוקת בשאלת הכיסוי הביטוחי מבלי לשמוע עדים באשר לאומד דעתם של הצדדים במועד כריתת ההסכמים והפוליסות". בהתאם לכך קבעתי את התיק לשמיעת ראיות וסיכומים בעל פה ליום 18/11/12.
5. ביום 7/11/12, כעשרה ימים לפני ישיבת ההוכחות, הגישו הצדדים הודעה מוסכמת שלפיה אין בכוונתם לזמן עדים לישיבת ההוכחות, ומלבד הפוליסות וההסכמים שנכרתו בין הצדדים לא יוגשו מטעמם ראיות כלשהן בסוגיית הכיסוי הביטוחי. בהתאם לכך, ביקשו הצדדים לבטל את ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 18/11/12 ולהורות על הגשת סיכומים בכתב.
בהחלטה שניתנה על ידי ביום 7/11/12 קבעתי, כי "מאחר שהצדדים מתעקשים שלא להביא עדים", הנני מבטל את ישיבת ההוכחות. בהתאם לכך ובהתאם למוסכם, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב בשאלת הכיסוי הביטוחי.
6. כפי שיפורט להלן, ההכרעה במחלוקת שבין המבטחות באשר לתחולת הפוליסות על המקרה דנן חייבה שמיעת ראיות בשאלת אומד דעתם של הצדדים, כוונת המבוטחות במועד כריתת ההסכם ביניהן וכוונת המבטחות בעת הנפקת הפוליסות השונות. צורך זה מתחדד נוכח העובדה, כי רשימות הפוליסות שהנפיקו המבטחות הותאמו לצרכיו של כל מבוטח ומבוטח, ואין המדובר בפרשנות פוליסה סטנדרטית שנוסחה מראש ונועדה לציבור בלתי מסוים של מבוטחים. כאמור, הצדדים "התעקשו" שלא להביא עדים, הסכימו שרק הפוליסות וההסכמים יעמדו בפני בית המשפט בעת מתן הכרעתו ועל כן, אין מנוס ממתן פסק דין על בסיס ראיות אלה בלבד. נוכח המצב שנוצר, אנסה, ככל האפשר, להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים ככל שהיא משתקפת מההסכם ומהפוליסות שהונפקו על ידי כל אחת מהמבטחות.
הפוליסות של מגדל
7. מגדל הנפיקה עבור דנאל שתי פוליסות ביטוח: האחת פוליסת חבות מעבידים, אשר הורחבה לכסות גם את אחריותה של המלט שנרשמה כמבוטחת נוספת בפוליסה. הפוליסה השניה שהנפיקה מגדל עבור דנאל היא פוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי, אשר כללה סעיף הרחבה כדלקמן:
"מו"מ בזה בגין ביצוע עבודות שמבצע המבוטח עבור מזמיני עבודה, בהתאם לרשימה הנמצאת מעלה, מורחב שם המבוטח לכלול את מזמיני העבודות הרשומים בפרק חבות מעבידים בגין אחריותם למעשי ו\או מחדלי המבוטח בלבד".
לטענת כלל, מאחר ששמה של המלט מופיע בפרק חבות מעבידים בפוליסה שהנפיקה מגדל (המלט), הרי היא מבוטחת אצל מגדל בין אם הפוליסה הרלבנטית היא פוליסת חבות מעבידים ובין אם היא פוליסת צד שלישי. לגבי הפוליסה הרלבנטית טענה כלל, כי הפוליסה הרלבנטית היא פוליסת חבות מעבידים. לשיטתה, אומד דעתם של הצדדים והתכלית של הרחבת פוליסת חבות מעבידים היא לתת כיסוי ביטוחי להמלט בגין נזקים שייגרמו לעובדי דנאל ולא לכלל עובדיה של המלט, שאין להם קשר למערכת היחסים בין המלט לדנאל.
8. דנאל טענה מנגד, כי אף אחת מהפוליסות אינה חלה במקרה דנן ולפיכך אין להמלט כיסוי ביטוחי אצלה. לטענתה, בהסכם ההתקשרות בין דנאל להמלט לא התחייבה דנאל לבטח את העובדים שנשלחים להמלט, ובהתאם לכך, אין המבוטחת (דנאל) או המבטחת (מגדל) לקוחות על עצמן התחייבות מעבר למוסכם בין הצדדים.
באשר לפוליסת צד ג' נטען, כי מאחר שהמלט מודה שהתובע היה בפועל עובד שלה, הרי אין תחולה לפוליסת חבות המעבידים שהנפיקה מגדל שכן פוליסה זו מחריגה מהכיסוי הביטוחי אנשים שהם בגדר עובדיו של המבוטח.
9. הדין עם כלל. מעיון בפוליסת חבות המעבידים שהנפיקה מגדל עבור דנאל עולה, כי היא הורחבה כדי לכסות את אחריותם של עשרות, ואף מאות, מזמיני עבודה שחברת דנאל סיפקה להם עובדים. מטרת ההרחבה הייתה להעניק למזמיני העבודה כיסוי ביטוחי מפני נזק שייגרם לאחד העובדים שדנאל מספקת. לא הייתה כוונה להרחיב את הכיסוי הביטוחי באופן שהוא יכסה גם את עובדיהם הישירים של אותם מזיני עבודה, שאין להם קשר למערכת היחסים בין המלט לדנאל.
עיון בסיכומים שהגישו דנאל ומגדל מגלה, כי הן אינן חולקות על פרשנות זו, שהיא מיטיבה עמן, שכן אחרת הפוליסה תורחב לכלול מאות ואף אלפי עובדים ישירים של מזמיני העבודה שלא סופקו על ידי דנאל ואין להם כל קשר אתה. טענת מגדל ודנאל בסיכומיהן בעניין זה הסתכמה במשפט אחד, שמכיוון שבהסכם ההתקשרות לא התחייבה דנאל לבטח את המלט, אין להכיר בכיסוי הביטוחי (סעיף ב' בעמ' 3 לסיכומים). טענה זו לא ניתן לקבל. משהורחבה הפוליסה באופן ששמה של המלט הופיע כאחד המבוטחים בה, אין עוד רלבנטיות לעובדה שבהסכם בכתב, לא נרשמה התחייבות דנאל לבטח גם את המלט.
10. יתרה מכך, גם אם מבחינה פורמאלית היה התובע עובד של דנאל בהיותה מי ששילמה לו את השכר ונשאה בעלויות העסקתו מול המוסד לביטוח הלאומי, הרי בפועל הייתה המלט המעסיקה שלו, הוא היה נתון למרותה ופיקוחה, השתלב במערך העבודה שלה, וחייב היה לציית להוראותיה. על כן, גם מבחינה מהותית, פוליסת הביטוח הרלבנטית במקרה דנן היא פוליסת חבות מעבידים ולא פוליסת צד ג'. קביעה זו תואמת את כוונת הצדדים ואומד דעתם כפי שהובא לעיל.
הפוליסות של כלל
11. גם כלל הנפיקה להמלט שתי פוליסות ביטוח; האחת פוליסה לביטוח חבות מעבידים והשנייה פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי. שתי הפוליסות
לא הורחבו לכסות את אחריותה של דנאל לנזקי התובע ולטענות דנאל בעניין זה אין כל בסיס. השאלה היחידה המצריכה הכרעה בעניין זה היא, איזה מבין שתי הפוליסות מכסה את
המלט מפני הנזקים שנגרמו לתובע; האם זו פוליסת חבות מעבידים, או שמא פוליסת אחריות כלפי צד שלישי?